אישה אחת הייתה לא מרוצה

“אישה אחת לא הייתה מרוצה. משום דבר היא לא הייתה מרוצה האישה הזאת – מהבית, מהשכנים, מהילדים, מהאוטו, מהממשלה, ממזג האוויר, מהמניקוריסטית. בעלה של האישה היה בא ואומר לה – את, כלום לא טוב לך, והיא הייתה מגלגלת את העיניים, מועכת את הסיגריה במאפרה, וחושבת לעצמה – דביל.

גם מעצמה האישה לא הייתה מרוצה. העבודה שלה, למשל, הייתה סתמית, ולא שיקפה, כפי שטענה בפני חברותיה לא פעם, את יכולותיה הגבוהות. החברות ייעצו לה להתנחם בחצי הכוס המלאה – קביעות, תנאים סוציאליים, נס קפה, ומאחורי גבה היו אומרות – גם כן יכולות, ממוצעות לגמרי. כשעמדה עירומה מול הראי, הייתה האישה אומרת לעצמה – שיער מתולתל מדי, ציצים לא מספיק גדולים, וכשהייתה טועמת מהסיר תמיד היה, לדעתה, חסר משהו. היא הייתה שואלת את בעלה – חסר משהו? והוא היה מרים את הראש מהצלחת ועונה – כשרעבים הכול טעים.”